פסיכותרפיסטית או פסיכותרפיסט: לא צריך לנחש מי באמת הוכשר. פסיכותרפיה מקצועית ומאומתת – במרחק וואטסאפ אחד.

פסיכותרפיה (מיוונית: "ריפוי הנפש") היא טיפול רגשי בשיחה: מפגשים קבועים, לרוב פעם בשבוע, עם מטפל או מטפלת שהוכשרו לכך – שבהם מתבוננים יחד במה שקורה לכם, במה שחוזר על עצמו, ובמה שמתחת. המטרה היא לא רק להרגיש טוב יותר אחרי הפגישה, אלא להבין ולשנות דפוסים – ביחסים, בדימוי העצמי, בדרך שבה אתם מגיבים ללחץ – כך שהשינוי יישאר גם אחרי שהטיפול נגמר.

במה זה שונה משיחה עם חבר? המטפל לא חלק מהחיים שלכם, לא שופט ולא צריך שתשמרו עליו. והוא יודע מה לעשות עם מה ששמע: לשים לב למה שאתם לא אומרים, לשאול את השאלה שלא שאלתם את עצמכם, ולהחזיק את הקשר הטיפולי – שהוא, לפי המחקר, אחד הגורמים החזקים ביותר להצלחת כל טיפול.

ובמה היא שונה מ-CBT? CBT הוא סוג של פסיכותרפיה – ממוקד, מובנה וקצר. כשאומרים "פסיכותרפיה" בלי תוספת, מתכוונים בדרך כלל לטיפול דינמי או אינטגרטיבי: פתוח יותר, ארוך יותר, ועובד על העומק. על ההבדלים – בהמשך, ועל CBT: טיפול CBT – מה זה ולמי מתאים.

בישראל אין רישוי ממשלתי לפסיכותרפיה – אין "פסיכותרפיסטים מורשים" במובן של רישיון מהמדינה, ואין רשימה רשמית אחת – ולכן המילה "פסיכותרפיסטית" לבדה לא מבטיחה כלום – יכולה לעמוד מאחוריה הכשרה של שנים, ויכול לעמוד מאחוריה קורס קצר. מה שמקובל בקהילה המקצועית: קודם מקצוע טיפולי מוכר – פסיכולוג/ית רשום/ה בפנקס, עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת, פסיכיאטר/ית, או מקצוע טיפולי מוכר אחר – ואחריו תוכנית הכשרה ייעודית בפסיכותרפיה, לרוב תלת-שנתית, באוניברסיטה או במכון מוכר, עם הדרכה צמודה על מטופלים אמיתיים.

לכן במצפן הרגשי האימות הוא כפול: המקצוע הבסיסי (פסיכולוגים – מול פנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות; עו״ס קליניים ופסיכותרפיסטים – בדיקת תעודות ידנית) ותעודת סיום תוכנית הפסיכותרפיה. האימות ידני: פסיכולוגים נבדקים מול פנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות; מטפלי CBT – מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה; מטפלים רגשיים בתחומים מקצועיים אחרים – בדיקת תעודות ידנית.

מה לשאול כל פסיכותרפיסט/ית, גם מחוץ למצפן: מה המקצוע הבסיסי שלך ואיפה את/ה רשום/ה? איפה למדת פסיכותרפיה וכמה שנים? עם מה את/ה עובד/ת הכי הרבה? מי שהוכשר באמת – עונה בשמחה.

רוב החיפושים בגוגל הם על "פסיכותרפיסטית" – בנקבה. זה לא מקרה: לרבים חשוב שהמטפלת תהיה אישה – אחרי פגיעה, סביב הורות וזוגיות, או פשוט כי כך נוח יותר לדבר. ויש מי שמעדיף דווקא מטפל גבר – למשל כדי לעבוד על יחסים עם גברים או עם אב. שתי ההעדפות לגיטימיות, ואין צורך להסביר אותן.

מה המחקר אומר? שהמגדר כשלעצמו משפיע פחות מהחיבור: מטפל/ת שמרגישים איתו/ה בטוחים ומובנים. אבל אם ההעדפה שלכם תעזור לכם להיכנס לחדר ולדבר – היא חשובה, כי בלי זה אין טיפול.

במצפן הרגשי פשוט כותבים את זה בהודעה הראשונה: "מחפשת פסיכותרפיסטית, אישה" או "מעדיף מטפל גבר" – וההתאמה מתחשבת בזה, לצד הנושא, האזור ומה שנוח לכם.

כן. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שטיפול בשיחה מרחוק יעיל לרוב האנשים בדומה לטיפול בקליניקה – גם בפסיכותרפיה דינמית, לא רק בגישות ממוקדות. היתרון הגדול: אפשר לבחור פסיכותרפיסטית שמתמחה במה שאתם צריכים גם אם היא בצד השני של הארץ, ולשמור על רצף שבועי גם בתקופות עמוסות.

מה שצריך: חדר שקט, דלת סגורה, ו-50 דקות שאף אחד לא נכנס. ויש מי שצריך דווקא את הדרך לקליניקה ואת החדר – וזה לגיטימי. במאגר יש פסיכותרפיסטים שמקבלים בקליניקה, בזום, או בשתי הדרכים.