הילד או הילדה שלכם לא ישנים, מתפרצים, מסתגרים או מפחדים – ואתם לא יודעים אם זה "שלב" או משהו שצריך עזרה?
טיפול רגשי לילדים ונוער: לא צריך לחפש לבד פסיכולוג ילדים. המטפלים הרגשיים הנכונים לילד/ה שלכם – במרחק וואטסאפ אחד.
טיפול רגשי לילדים ונוער הוא טיפול מקצועי שמותאם לגיל – דרך משחק, יצירה, שיחה או בעזרת בעלי חיים – ומלווה כמעט תמיד בהדרכת הורים. הוא ניתן על ידי פסיכולוגים (קליניים, חינוכיים, התפתחותיים), עובדים סוציאליים קליניים, פסיכותרפיסטים לילדים, מטפלי CBT, מטפלים באומנויות ומטפלים בעזרת בעלי חיים. המצפן הרגשי של מטפלים אינפו מתאים בוואטסאפ עד 3 מטפלים מאומתים שעובדים עם ילדים ונוער – טיפול פרטי, בקליניקה, ולבני נוער גם בזום.
כותבים בוואטסאפ את גיל הילד או הילדה ומה קורה – ומקבלים מפת דרכים קלינית: איזה סוג טיפול (או הדרכת הורים) מתאים למה שתיארתם – ועד 3 מטפלים מאומתים שעובדים עם הגיל הזה, באזור שלכם. ההתאמה נשלחת תוך דקות, ואת הפגישה קובעים ישירות מול המטפל.
אפשר לכתוב גם רק את הגיל ומילה אחת
בקצרה: מה חשוב לדעת
- לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד מכל שבעה בני נוער (גילאי 10–19) חי עם קושי נפשי – ורוב הקשיים האלה לא מזוהים ולא מטופלים. מחצית מהמצבים הנפשיים מתחילים עד גיל 14. [ארגון הבריאות העולמי – בריאות הנפש של מתבגרים]
- הנחיות NICE לילדים ולבני נוער ממליצות על טיפול פסיכולוגי מותאם לגיל כקו הטיפול הראשון, בשיתוף המשפחה – ועל טיפול תרופתי רק בשילוב עם טיפול פסיכולוגי ובמעקב רופא. [NICE NG134 – הנחיות לטיפול בדיכאון בילדים ובני נוער]
- "פסיכולוג ילדים" אינו תחום מומחיות רשום בפנקס הפסיכולוגים. מי שמטפלים בילדים הם פסיכולוגים קליניים, חינוכיים או התפתחותיים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכותרפיסטים לילדים, מטפלי CBT מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה, מטפלים באומנויות ומטפלים בעזרת בעלי חיים – כל אחד בהכשרה ובכלים שלו.
- הדרכת הורים היא חלק כמעט קבוע מטיפול בילדים – ולפעמים, במיוחד בגיל הרך, היא לבדה מספיקה: ההורים מקבלים כלים, והילד לא צריך בכלל להגיע לחדר.
- האימות ידני: פסיכולוגים נבדקים מול פנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות; מטפלי CBT – מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה; מטפלים רגשיים בתחומים מקצועיים אחרים – בדיקת תעודות ידנית.
- הטיפול במצפן הרגשי הוא טיפול פרטי בתשלום – המחיר והמועד מתואמים ישירות מול המטפל שבחרתם.
- במצוקה חריפה של ילד או מתבגר – ער״ן 1201 (24/7, גם בצ׳אט) או סה״ר. המצפן הרגשי אינו שירות חירום. [ער״ן – עזרה ראשונה נפשית, 1201]
בשתי דקות
מה זה טיפול רגשי לילדים – ובמה הוא שונה מטיפול במבוגרים
טיפול רגשי לילדים הוא טיפול מקצועי שמותאם לגיל ולשפה של הילד: ילד בן 5 לא "מדבר על הרגשות שלו" – הוא משחק אותם. לכן הטיפול בגיל הגן וביסודי נעשה לרוב דרך משחק, ציור, סיפור, תנועה או קשר עם בעל חיים, ובגיל ההתבגרות – יותר ויותר דרך שיחה, לפעמים עם כלים ממוקדים. המטפל לומד מה הילד מרגיש ומה הוא מנסה להגיד דרך ההתנהגות – ועוזר לו למצוא דרכים אחרות.
ההבדל השני, והחשוב יותר: בטיפול בילדים אתם חלק מהטיפול. ההורים הם האנשים הכי משמעותיים בחיי הילד, ולכן כמעט כל טיפול כולל פגישות הדרכת הורים – מה קורה בחדר, מה לעשות אחרת בבית, ואיך לא להישאב למעגל שמשמר את הקושי. לפעמים, במיוחד בגיל הרך, הדרכת הורים לבדה פותרת את הבעיה בלי שהילד מגיע בכלל.
ומה הוא לא? הוא לא "לתקן" ילד, ולא לתייג אותו. רוב הילדים שמגיעים לטיפול הם ילדים בריאים שנתקעו בתקופה קשה, בשינוי, או בפחד שהתרחב – וצריכים מישהו שיעזור להם לעבור את זה, ולכם – להבין אותם.
מוכר לכם?
סימנים שהילד או הילדה צריכים עזרה – לפי גיל
- גיל הגן (3–6): פחדים שמשתלטים על היום (חושך, פרידה, רעשים), התפרצויות זעם יומיומיות שלא פוחתות עם הגיל, חזרה להרטבה או לדיבור "תינוקי", סירוב עיקש ללכת לגן, קשיי שינה ממושכים.
- יסודי (6–12): כאבי בטן או ראש בכל בוקר של בית ספר, בכי או פאניקה לפני הפרידה, "אין לי חברים", ירידה פתאומית בלימודים, הסתגרות, דאגנות שלא נגמרת ("ואם יקרה לך משהו?"), כעס שהופך לאלימות כלפי אחים.
- נוער (12–18): הסתגרות בחדר שנמשכת שבועות, ניתוק מחברים, שינה הפוכה, ירידה בתפקוד, עצבנות קיצונית, אמירות כמו "לא אכפת לי מכלום", שינוי באכילה, או כל רמז לפגיעה עצמית – שבו לא מחכים.
- בכל גיל: אחרי אירוע קשה – גירושין, אובדן, מעבר, אירוע ביטחוני, חרם – כשהתגובה נמשכת יותר מכמה שבועות ולא נרגעת.
המבחן הוא לא "האם זה נורמלי" – רוב הדברים האלה נורמליים לפרק זמן. המבחן הוא משך, עוצמה ופגיעה בתפקוד: אם זה נמשך שבועות, מחמיר, ומפריע לילד בבית, בגן או בבית הספר ובחברה – כדאי לדבר עם איש מקצוע. ובכל רמז לפגיעה עצמית אצל מתבגר – לא מחכים: ער״ן 1201, 24/7.
בדיקה קצרה עם עצמכם
שלב – או משהו יותר מזה? (לא אבחון)
בשבועות האחרונים, לגבי הילד או הילדה שלכם:
- הקושי נמשך יותר מחודש, או שחזר כמה פעמים.
- הוא מופיע ביותר ממקום אחד – גם בבית וגם בגן, בבית הספר או עם חברים.
- אתם מוצאים את עצמכם מארגנים את החיים סביב הקושי – נמנעים ממקומות, מאנשים, ממצבים.
- ניסיתם מה שאתם יודעים – שיחות, גבולות, פרסים, סבלנות – וזה לא זז.
- הגננת, המורה או היועצת העלו דאגה – או שאתם מתביישים לשאול אותן.
- אתם עצמכם מותשים, רבים ביניכם על "מה לעשות איתו", או מרגישים אשמה.
זו לא בדיקה מקצועית ולא אבחון. סימנתם שניים או יותר? זה מספיק כדי להתייעץ – לפעמים פגישת הורים אחת עושה סדר. ואם עולה חשש לפגיעה עצמית – פונים מיד.
איך יודעים
פסיכולוג ילדים או מטפל רגשי לילדים – מה ההבדל, ומי מתאים
"פסיכולוג ילדים" הוא מה שהורים מחפשים – אבל זה לא תחום מומחיות רשום. מי שמטפל בילדים הוא פסיכולוג קליני, חינוכי או התפתחותי – או איש מקצוע טיפולי אחר עם הכשרה בילדים ונוער.
| מי | ההכשרה (בקצרה) | מתי מתאים במיוחד |
|---|---|---|
| פסיכולוג/ית קליני/ת של הילד והמתבגר | תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, רישום בפנקס הפסיכולוגים והתמחות מודרכת בילדים ונוער | קשיים רגשיים מורכבים, חרדה ודיכאון, אבחון והערכה, שילוב עם פסיכיאטר כשצריך |
| פסיכולוג/ית חינוכי/ת | תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, רישום והתמחות | קשיים סביב בית הספר והלמידה, קשיים חברתיים, הדרכת הורים ועבודה מול המסגרת |
| פסיכולוג/ית התפתחותי/ת | תואר שני והתמחות בהתפתחות הילד | גיל הרך: ויסות, התפתחות, קשיי הסתגלות לגן, הורות לפעוטות |
| עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת · פסיכותרפיסט/ית לילדים | תואר טיפולי ורישום; תוכנית פסיכותרפיה ייעודית לילדים ונוער | טיפול במשחק ובשיחה, משברים משפחתיים, גירושין, אובדן, הדרכת הורים |
| מטפל/ת CBT לילדים ונוער | מקצוע טיפולי + הכשרת CBT מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה | חרדות, פחדים, חרדת בחינות, חרדה חברתית, הרגלים וטקסים – עם מעורבות ההורים |
| מטפל/ת באומנויות | תואר שני בטיפול באמצעות אמנויות | ילדים שקשה להם לדבר: אחרי אירוע קשה, הסתגרות, קשיי ביטוי, רגישות גבוהה |
| מטפל/ת בעזרת בעלי חיים | הכשרה ייעודית מוכרת | ילדים חרדים או מסתגרים, קשיי ויסות, קשיים חברתיים – דרך הקשר עם בעל החיים |
| פסיכיאטר/ית ילדים ונוער | רופא/ה מומחה/ית | אבחון רפואי ושאלת טיפול תרופתי – לרוב לצד טיפול רגשי, לא במקומו |
מה שבאמת קובע: הכשרה והתמחות בגיל של הילד שלכם, ניסיון במה שמביא אתכם, וכימיה – של הילד עם המטפל, ושלכם איתו. בחדר של ילד בן 6 הניסיון עם ילדים חשוב יותר מהתואר. אין תחום אחד "הכי טוב" – ההתאמה היא לילד.
מה עובד
אילו טיפולים עוזרים לילדים ולבני נוער? הגישות המרכזיות – ומי מטפל
טיפול במשחק ופסיכותרפיה לילדים
הילד משחק, מצייר ומספר – והמטפל מבין דרך זה מה קשה לו, ועוזר לו למצוא דרכים חדשות. בגיל ההתבגרות – יותר בשיחה. ניתן על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכותרפיסטים לילדים. מתאים כמעט לכל קושי רגשי.
CBT לילדים ונוער
גישה ממוקדת לחרדות, פחדים, חרדת בחינות וחרדה חברתית: הילד לומד מה קורה בגוף ובמחשבות, ומתרגל בצעדים קטנים – וההורים לומדים לא "לעזור" להימנע. מטפלי CBT במצפן הרגשי מגיעים מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה. טיפול CBT – מה זה ולמי מתאים.
טיפול באומנויות
אומנות, מוזיקה, תנועה ודרמה כשפה – לילדים שלא מצליחים או לא רוצים לדבר על מה שקשה. מתאים במיוחד אחרי אירוע קשה, בהסתגרות וברגישות גבוהה. ניתן על ידי מטפלים באומנויות בעלי תואר שני.
טיפול בעזרת בעלי חיים
הקשר עם כלב, סוס או חיות קטנות מוריד את המגננות, מרגיע את הגוף ומלמד ויסות וקרבה בלי מילים. ילדים חרדים או מסתגרים מגיעים בשמחה – וזה חצי מהעבודה. ניתן על ידי מטפלים בעלי הכשרה ייעודית מוכרת.
הדרכת הורים
פגישות איתכם, בלי הילד: להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות, ולקבל כלים מדויקים לבית. לפעמים זה הטיפול כולו, ולפעמים הוא מלווה את הטיפול בילד. פירוט בסעיף הבא, והמדריך המלא: הדרכת הורים.
טיפול דיאדי (הורה–ילד יחד)
ההורה והילד בחדר יחד, עם המטפל: עובדים על הקשר עצמו – דרך משחק ואינטראקציה – ולא רק על כל אחד בנפרד. מתאים במיוחד לגיל הרך וליסודי המוקדם, כשהקושי הוא בקשר, אחרי שינוי משפחתי, או כשההורה רוצה ללמוד "תוך כדי" איך להגיב אחרת.
טיפול תרופתי (פסיכיאטר ילדים)
במצבים מסוימים – חרדה או דיכאון קשים, קשיי קשב משמעותיים – פסיכיאטר ילדים ונוער שוקל טיפול תרופתי, כמעט תמיד לצד טיפול רגשי ובמעקב. מטפלים רגשיים אינם רושמים תרופות, אבל עובדים בשיתוף עם רופא כשצריך.
מי מטפל במצפן הרגשי? במצפן הרגשי יש מטפלים שעובדים עם ילדים ובני נוער מכל התחומים – פסיכולוגים קליניים, חינוכיים והתפתחותיים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכותרפיסטים לילדים, מטפלי CBT מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה, מטפלים באומנויות ומטפלים בעזרת בעלי חיים. ההתאמה נעשית לפי הגיל, מה שתיארתם, האזור ומה שנוח לכם – לא לפי שיטה אחת. האימות ידני: פסיכולוגים נבדקים מול פנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות; מטפלי CBT – מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה; מטפלים רגשיים בתחומים מקצועיים אחרים – בדיקת תעודות ידנית.
חרדה אצל ילדים ובני נוער – סימנים ודרכי טיפול · חרדה חברתית אצל ילדים ובני נוער
הדרכת הורים
הדרכת הורים: לפעמים הטיפול הכי יעיל לילד הוא דווקא איתכם
הדרכת הורים היא סדרת פגישות שלכם – ההורים – עם מטפל, בלי הילד. לא כדי לקבל ציון על ההורות, אלא כדי להבין מה הילד מנסה להגיד דרך ההתנהגות, ולקבל כלים מדויקים למצב הספציפי שלכם: איך מגיבים להתפרצות בלי להסלים, איך עוזרים לילד חרד בלי לחזק את ההימנעות, איך מחזירים גבולות בלי מלחמות, מה עושים כשהמתבגר נסגר.
מתי הדרכת הורים לבדה מספיקה? לרוב בגיל הרך וביסודי המוקדם, כשהקושי הוא בעיקר התנהגותי או סביב שגרה – שינה, גבולות, התפרצויות, פרידות – ואין סימנים לקושי רגשי עמוק. במקרים כאלה שינוי אצלכם מייצר שינוי אצל הילד תוך שבועות, והילד לא צריך בכלל להגיע לחדר. ומתי לא? כשהילד עצמו סובל – פחדים, עצב, חרדה, אחרי אירוע קשה – ואז משלבים: טיפול לילד, והדרכה לכם במקביל.
הדרכת הורים מתאימה במיוחד לזום – שניכם, בערב, אחרי שהילדים נרדמו, בלי בייביסיטר. במצפן הרגשי אפשר לבקש הדרכת הורים בפני עצמה, או כחלק מהטיפול בילד – ולציין אם נוח לכם בזום. המדריך המלא: הדרכת הורים – מה זה, מה קורה בפגישות ואיך מתחילים.
לפי קושי
טיפול בחרדה אצל ילדים, התפרצויות, קשיי שינה והסתגרות – מה עוזר
חרדה ופחדים. הקושי הנפוץ ביותר. חרדת פרידה, פחד מחושך או מכלבים, דאגנות, חרדת בחינות, פחד ללכת לבית הספר. מה שעוזר: טיפול שבו הילד לומד להבין את הפחד ולהתקרב אליו בצעדים קטנים – במשחק, בשיחה או ב-CBT מותאם לגיל – והורים שלומדים לא לוותר "רק הפעם". טיפול רגשי בחרדה אצל ילדים.
התפרצויות זעם וקשיי ויסות. ילד שמתפוצץ מכל דבר, מרביץ לאחים, "לא מקשיב". מאחורי רוב ההתפרצויות יש ילד שמוצף ולא יודע להרגיע את עצמו. מה שעוזר: הדרכת הורים ממוקדת, ולפעמים טיפול לילד שבונה לו "כלים להירגע" – דרך משחק, תנועה או בעלי חיים.
קשיי שינה, הרטבה, סירוב ללכת לגן. לרוב סימן למתח או לפחד שהילד לא יודע לנסח. הדרכת הורים לבדה פותרת הרבה מהמקרים האלה בגיל הרך; כשזה נמשך – בודקים מה מתחת.
הסתגרות, עצב ו"לא אכפת לי" אצל מתבגרים. קשה להבדיל בין התבגרות רגילה למצב רוח ירוד שצריך טיפול – ועל זה בסעיף הבא. כלל אצבע: הסתגרות של שבועות, ניתוק מחברים ושינוי בשינה ובאכילה – לא "שלב".
איך זה נראה
מה קורה בטיפול רגשי לילדים? כך נראה תהליך טיפוסי
- פגישה 1: ההורים בלבד.מספרים מה קורה, מאז מתי, מה כבר ניסיתם, איך זה בגן או בבית הספר. המטפל מבין את התמונה ומסביר איך הוא עובד – ובסוף מסכמים יחד אם צריך שהילד יגיע, או שמתחילים בהדרכה.
- פגישות 2–4: היכרות עם הילד.במשחק, בציור, בשיחה – בקצב שלו. המטרה: שירגיש בטוח בחדר. במקביל – פגישת הורים לעדכון ולכלים ראשונים.
- האמצע: הטיפול עצמו.הילד מתרגל, מבטא ומעבד; ההורים מקבלים הדרכה פעם בכמה שבועות. הרבה מהשינוי קורה בבית, בין הפגישות – בזכות מה שאתם עושים אחרת.
- הסוף: סיום מתוכנן.מרווחים את הפגישות, מסכמים מה הילד למד, ומה אתם עושים אם הקושי חוזר. סיום טוב הוא חלק מהטיפול.
טיפול ממוקד בילדים נמשך לרוב כמה חודשים של פגישות שבועיות; טיפול אחרי אירוע קשה או בקושי מורכב – יותר. הדרכת הורים לבדה – לעיתים קרובות 6–10 פגישות. להרחבה: כמה פגישות טיפול צריך – ומה שונה אצל ילדים?
נוער
טיפול רגשי לבני נוער: כשהוא או היא "לא רוצים"
עם מתבגרים הכול הפוך: הם לא רוצים שתבחרו בשבילם, לא רוצים "פסיכולוג", ובטח לא רוצים שתדעו מה הם מספרים שם. וזה בסדר – הרצון לאוטונומיה הוא בדיוק מה שאפשר לעבוד איתו. מה שעוזר: לתת למתבגר מילה בבחירת המטפל (גבר או אישה, זום או קליניקה, "רק פגישה אחת לנסות"), ולהבטיח לו – באמת – שתוכן השיחות נשאר בינו לבין המטפל, למעט מצבי סכנה, שעליהם המטפל מסביר מראש לשניכם.
מתבגרים רבים מעדיפים טיפול בזום – מהחדר שלהם, בלי שההורים "מביאים אותם לפסיכולוג". זה לגיטימי, וטיפול מרחוק נמצא יעיל גם בגיל הזה. ואם הוא או היא מסרבים לחלוטין? מתחילים בהדרכת הורים: איך לדבר איתם אחרת, מה לא לשאול, ואיך לפתוח דלת בלי לדחוף. לא פעם, אחרי שההורים משנים משהו, המתבגר מבקש בעצמו.
במצפן הרגשי אפשר לכתוב "בן 15, מסתגר, לא מוכן ללכת" – ולקבל מטפלים שעובדים עם נוער, שיודעים לעשות פגישת היכרות שלא מרגישה כמו טיפול, גם בזום.
לפני שממשיכים
3 טעויות שהורים עושים – בלי כוונה רעה
- לחכות "שיעבור", ואז לחכות עוד קצת. הרבה דברים באמת עוברים. אבל פחד שמתרחב, הסתגרות שנמשכת או התפרצויות שמסלימות – מתקבעים. ככל שמתחילים מוקדם, הטיפול קצר יותר – וגם פגישת ייעוץ אחת יכולה להרגיע.
- להגיד לילד שהוא "הולך לטיפול כי יש לו בעיה". ילדים שומעים "אתה הבעיה" ומתנגדים. מה שעובד: "יש מישהו שעוזר לילדים כשקשה להם עם פחדים / כעסים / חברים – ואנחנו באים איתך". ולמתבגר – לתת בחירה.
- לבחור "פסיכולוג ילדים" לפי השם, בלי לבדוק הכשרה בגיל של הילד. מטפל מצוין למבוגרים לא בהכרח יודע לשבת על הרצפה עם בן 5, ומי שמומחה לגיל הרך לא בהכרח מתאים לבן 16. במצפן הרגשי ההתאמה היא לפי הגיל – ואפשר לבקש התאמה חדשה אם הילד לא התחבר.
למה לא פשוט לחפש בגוגל?
איך מוצאים מטפל רגשי לילדים ונוער בישראל? לחפש לבד או לקבל התאמה
| חיפוש לבד באינדקס | המצפן הרגשי (מטפלים אינפו) | |
|---|---|---|
| הצעד הראשון | מתקשרים, משאירים הודעה, מחכים | כותבים בוואטסאפ – והמטפל חוזר אליכם |
| בחירת מטפל | לבד, מתוך עשרות פרופילים | עד 3 התאמות לפי מה שתיארתם – מי שבאמת עובד עם ילדים ובני נוער בגיל של הילד או הילדה שלכם, בגיל, באזור ובדרך שנוח לכם |
| זמן | תלוי בכמה טלפונים תספיקו | ההתאמה תוך דקות; הפגישה נקבעת ישירות מול המטפל |
| אימות תעודות | באחריותכם | ידני – פסיכולוגים נבדקים מול פנקס משרד הבריאות; מטפלי CBT מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה; מטפלים רגשיים בתחומים מקצועיים אחרים – בדיקת תעודות ידנית |
| אם זה לא הרגיש נכון | מתחילים מהתחלה | מבקשים התאמה חדשה |
בשתי הדרכים הטיפול פרטי ומתואם ישירות מול המטפל. ההשוואה נועדה לעזור לבחור, לא לשלול אפשרות.
פשוט כמו לשלוח הודעה
איך מוצאים מטפל רגשי לילדים ונוער דרך המצפן הרגשי? 3 צעדים בוואטסאפ
כותבים לנו בוואטסאפ
עונים על כמה שאלות קצרות, ובמילים שלכם מתארים מה עובר עליכם. למשל: „הבת שלי בת 9 בוכה כל בוקר לפני בית הספר ומתלוננת על כאבי בטן, הרופא אמר שהכול תקין“. בלי שיחה, בלי לחץ.
מקבלים מפת דרכים – ועד 3 מטפלים
המצפן הרגשי, יחד עם עין אנושית מקצועית, בונה לכם מפת דרכים קלינית אישית – טיפול לילד, הדרכת הורים, או שניהם – ומציע עד 3 מטפלים מאומתים שעובדים עם הגיל של הילד או הילדה שלכם, לפי מה שתיארתם, האזור ומה שנוח לכם: קליניקה, ולבני נוער ולהדרכת הורים גם זום.
בוחרים – והמטפל חוזר אליכם
בוחרים עם מי מרגיש לכם נכון, והמטפל יוצר איתכם קשר לתיאום. בקליניקה פרטית או אונליין בזום. מה קורה בפגישה הראשונה?
"מה שבאמת עזר לי היה שלא הייתי צריכה לחפש בכלל. פשוט הובילו אותי למטפלת הרגשית שהכי מתאימה לי."
גם להם היה קשה לכתוב את ההודעה הראשונה
"התביישתי לשאול חברים. פניתי בוואטסאפ, קיבלתי חיבור למטפל מתאים, וסוף סוף התחלתי תהליך שפותח לי פרק חדש."
"אחרי חצי שנה של המתנה במערכת הציבורית - תוך שבוע הילד שלי התחיל טיפול, ואני קיבלתי הדרכת הורים. בזכות פנייה פשוטה בוואטסאפ."
מי עומד מאחורי זה
מי עומד מאחורי ההתאמה – ואיך המטפלים מאומתים
אין פנייה שמרגשת אותי יותר מהורה שכותב "אני לא יודעת אם זה שלב". ב-21 שנה בתחום ראיתי כמה הורים מתייסרים לבד עם השאלה הזאת – ואיך פגישה אחת עם מי שבאמת מכיר את הגיל עושה סדר. לכן אצלנו ההתאמה לילדים היא לפי הגיל, לא רק לפי הנושא, וכל מטפל שמופיע אצלכם עבר אימות. ואם מה שצריך זה הדרכת הורים ולא טיפול לילד – נגיד לכם את זה.
- פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכותרפיסטים.
- מטפלי CBT מתוכניות מוכרות ע״י איגוד איט״ה.
- מטפלים באומנויות ובעזרת בעלי חיים - מוסמכים ומנוסים בלבד.
- מאגר של מעל 100 אנשי ונשות מקצוע שנבחרו בפינצטה.
- האימות ידני: פסיכולוגים נבדקים מול פנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות; מטפלים רגשיים בתחומים מקצועיים אחרים – בדיקת תעודות ידנית.
מה עוצר אנשים לפנות
מה עוצר הורים לפנות – ומה כדאי לדעת
- „אולי זה סתם שלב ואני מגזימה.“
- אולי. ובדיוק בשביל זה קיימת פגישת הורים ראשונה – בלי הילד – שבה איש מקצוע אומר לכם אם זה שלב, או משהו ששווה ללוות. בשני המקרים יוצאים עם כלים. לפנות זה לא "להגזים" – זה לבדוק.
- „הילד לא ירצה ללכת.“
- רוב הילדים הקטנים נהנים בחדר – יש שם משחקים, ציור, לפעמים כלב. עם מתבגרים נותנים בחירה ומתחילים קטן: "פגישה אחת לנסות, בזום". ואם זה באמת לא הולך – מתחילים בהדרכת הורים, בלעדיו.
- „אני לא רוצה שיתייגו אותו, או שזה יירשם.“
- טיפול רגשי פרטי לא מתייג ולא נרשם בתיק הרפואי המוסדי. המטפל מנהל תיעוד חסוי כנדרש בחוק, שאינו נמסר לאף גורם – לא לגן, לא לבית הספר – ללא הסכמתכם.
- „מי צריך לבוא – הילד או אנחנו?“
- לפעמים רק אתם, לפעמים הילד, לרוב שניכם לסירוגין. זה בדיוק מה שמפת הדרכים הקלינית עוזרת להחליט – ואפשר להתחיל בהדרכת הורים ולהוסיף טיפול לילד אם צריך.
מקורות ומידע נוסף
- ארגון הבריאות העולמי – בריאות הנפש של מתבגרים
- NICE NG134 – הנחיות לטיפול בדיכאון בילדים ובני נוער
- ער״ן – עזרה ראשונה נפשית, 1201
המידע בעמוד כללי ואינו מהווה אבחון או ייעוץ רפואי. המצפן הרגשי הוא שירות התאמה בין פונים למטפלים, ואינו גורם מטפל. החלטות על אבחון וטיפול מתקבלות יחד עם איש מקצוע.
שאלות נפוצות
שאלות על טיפול רגשי לילדים ונוער
האם צריך אבחון רגשי לפני שמתחילים טיפול?
מה זה טיפול דיאדי?
מאיזה גיל אפשר להתחיל טיפול רגשי לילדים?
פסיכולוג ילדים או מטפל רגשי לילדים – מה ההבדל?
איך מוצאים פסיכולוג ילדים מומלץ באזור שלי?
מה זה הדרכת הורים, ומתי מספיקה רק היא?
הילד או המתבגר לא רוצים ללכת לטיפול – מה עושים?
מה הילד מספר בטיפול – אנחנו נדע?
אפשר טיפול רגשי לילדים בזום?
טיפול בחרדה אצל ילדים – מה עוזר?
כמה זמן לוקח טיפול רגשי לילדים?
האם הפנייה חסויה?
כמה עולה טיפול רגשי לילדים?
לא צריך להישאר לבד עם השאלה "זה שלב או לא". הודעה אחת מספיקה.
כתבו לנו את הגיל ומה קורה – ונתאים לכם עד 3 מטפלים מאומתים שעובדים עם ילדים ובני נוער, בקליניקה או בזום, או הדרכת הורים אם זה מה שצריך.
קבלו התאמה אישית בוואטסאפבלחיצה נפתח וואטסאפ עם הודעה מוכנה – אפשר לערוך אותה לפני השליחה. מדיניות פרטיות